מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
עִבּוּרָהּ שֶׁל עִיר
[עריכה]
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ע־ב־ר ב |
דרך תצורה | |
נטיות | |
- לשון חז"ל [הלכה] שטח נוסף על זה המצומצם המותר להליכה בשבת.
- [עממי] מקום הומה בעיר, מרכז העיר
- 1. עיבורה על פי הפועל לעבר את הערים - להוסיף לתחומן שטח המותר ביציאה בשבת.
- 2. היפוך משמעות מ
- 1. אולי במשמעות מעבר
השורש עבר ב |
השורש ע־ב־ר ב הוא שורש מגזרת השלמים.
פ־ע־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
|
|
|
|
נִפְעַל |
-אין- |
|
|
|
|
הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
עִבֵּר או עִבַּר |
מְעַבֵּר |
יְעַבֵּר |
עַבֵּר |
לְעַבֵּר |
פֻּעַל |
עֻבַּר |
מְעֻבָּר |
יְעֻבָּר |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְעַבֵּר |
מִתְעַבֵּר |
יִתְעַבֵּר |
הִתְעַבֵּר |
לְהִתְעַבֵּר |
|
|