סנאי

סְנָאִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סנאי
הגייה^*	snai
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	סנה + ־ִי
נטיות	נ׳ סְנָאִית, ר׳ סְנָאִים, סְנָאֵי־

מכרסם המשתייך למשפחת הסנאיים (Sciuridae). זהו בעל חיים שוכן־יערות הפעיל ביום, ולו זנב ארוך ופרוותי.
- ”וַיָּעָף חֵץ, / נָפַל סְנָאִי מִן הָעֵץ, / הָהּ, עַל סְנָאִי בָּא הַקֵּץ!“ (סְנָאִי, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית / גָּרָה סְנָאִית, / בְּשִׂמְחָה וְנַחַת / אֱגוֹזִים מְפַצַּחַת.“ (דִּירָה לְהַשְׂכִּיר, מאת לאה גולדברג).

קיצור מן "חולדת הסניים", בעל־חיים המוזכר רק פעם אחת במשנה: ”הַפְּרוּטִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְהָרַמָּךְ מֻתָּר; וְאַדְנֵי הַשָּׂדֶה, חַיָּה; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מְטַמְּאוֹת בָּאֹהֶל כָּאָדָם; הַקֻּפָּד וְחֻלְדַּת הַסְּנָיִים, חַיָּה; חֻלְדַּת הַסְּנָיִים, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מְטַמֵּא כַזַּיִת בְּמַשָּׂא, וְכָעֲדָשָׁה בְּמַגָּע.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק ח, משנה ה)