סמר

סָמַר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ס־מ־ר
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הפך לגבשושי; שהתפתחו עליו בליטות.

   • ”סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְּשָֹרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי“ (תהלים קיט, פסוק קכ)

גיזרון

שורש מקראי.

צירופים

• סמרו שערותיו
• סמר בשרו

נגזרות

• סמור

מילים נרדפות

• נחרץ

סִמֵּר

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	סימר
שורש וגזרה	ס־מ־ר
בניין	פִּעֵל

1. עשה שיופיעו בליטות וחריצים על פני משטח; הפך אותו לגבשושי.

   • ”וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף תְּסַמֵּר שַֹעֲרַת בְּשָֹרִי“ (איוב ד, פסוק טו)

גיזרון

שורש מקראי. מן מסמר

מילים נרדפות

• צמרר