סליה
סֻלְיָה (גם שֹֻלְיָה גם סֻלְיָס)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סוליה |
| הגייה* | sulya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ס־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
| נטיות | סֻלְיַת־; ר׳ סֻלְיוֹת |
- לשון חז"ל חלקה התחתון של הנעל.
- עברית חדשה (חקלאות) חלקה התחתון של המחרשה.
- אל הסוליה מחובר להב ברזל משולש.
- עברית חדשה (פדולוגיה) שכבת קרקע דחוסה, לרוב מתחת לשכבה העליונה
- בעומק של מטר ישנה סוליה גירית קשה.
- עברית חדשה (תחבורה) שכבת גומי בהיקף הצמיג.
- הידקקות סוליית הצמיג עלולה לגרום לתקר בגלגל.
- עברית חדשה [עממי] בהשאלה: בשר העשוי יתר על המידה שלעיסתו קשה.
- ביקשתי במסעדה נתח במידת עשייה בינונית, והם הגישו לי סוליה על הצלחת.
גיזרון
[עריכה]מלטינית: solea, חלקה התחתון של כף הרגל או הנעל. המילה מופיעה לראשונה במשנה במסכת כלים: "סולים שנפסק מכל מקום, טהור" (משנה כלים כו ד). בהשפעת לשונות אירופה נוספו משמעויות נוספות בתחומי החקלאות והקרקע.
- גם שֹֻֻלְיָה, סֻלְיָם או סֻלְיָס ”מה שעשת חכמה עטרה לראשה עשת ענוה עקב לסולייסה“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ג, עמוד ג) יש קושרים לשוליים.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- גִּלְדָּה (1)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוליות |
- רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חן חן למתבכיין, אתר nrg, 3 בספטמבר 2009.