סירנה

סִירֶנָה[עריכה]

לשון חז"ל יצור מן המיתולוגיה היוונית, חציה אישה יפת תואר וחציה דג, אשר שירתה הענוגה מפתה מלחים לקפוץ מספינתם.
- "'חיה' – זו חית הים; 'הנפש' – להביא את הסירנית‏" (ספרא על ויקרא יא#פסוק י)
- ”אמ' לו. היכן מצאתה אותם. אמ' לו. אצל הסירנות. א' להן יוסף. "לראות את ערות הארץ באתם".“ (תנחומא-ילמדנו, קטעים, פרשות וישלח, מקץ-ויגש, באתר מאגרים)
- ”אל הצור, שם יושבות הסירנות, ובקולן המתוק הן מושכות ספנים אל מיתתם“ (הומרוס: תרגום טשרניחובסקי, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
צפירה עולה ויורדת הנשמעת בשעת חרום, ומשמשת להתרעה.
- הסירנה מושמעת על ידי כבאיות, אמבולנסים וניידות משטרה.

1. מיוונית: seiren) σειρήν)

2. מן שירת הסירנות במיתולוגיה היוונית, שמשמעה אסון צפוי.

ערך בוויקיפדיה: סירנה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סירנות