סינר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סִינָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סינר
הגייה* sinar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ סִינָרִים; סִינָר־, ר׳ סִינְרֵי־
אישה לבושה בסינר ורוד.
סינר עופרת המכסה את חור ההצתה של תותח
  1. לשון חז"ל כיסוי בד, עור או חומר פלסטי שלובשים על מנת להגן על החלק הקדמי של הבגדים מפני לכלוך.
    • ”בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בַּסִּינָר בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ חַיֶּבֶת, שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר.“ (משנה, מסכת שבתפרק י, משנה ד)
    • ישנם סינרים הנחגרים סביב המותניים, סינרים המכסים את כל קדמת הגוף וסינרים התלויים על החזה; האחרונים מיועדים לתינוקות בעת האכלתם.
  2. עברית חדשה יריעת עופרת דקה, שכסתה את חור ההצתה של תותח נטען־לוע, ונקשרה אליו בשני מיתרים.
    • הסינר הגן על אבק השריפה שבחור ההצתה מפני רטיבות והתלקחות מקרית.

גיזרון[עריכה]

  • המקור אינו ברור, אולי מיוונית: zonarion) ζωναριον) – חגורה של נשים מתחת לבגד.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על שבת יג ב: פורציינ"ט (חגורה) שהיא חוגרת בו ומגיע ממתנים ולמטה.

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • בלשון הדיבור מקובלת גם המילה סינור, שאינה מקובלת על האקדמיה ללשון העברית.[1]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: סינר

סימוכין[עריכה]

  1. סינר או סינור באתר האקדמיה ללשון העברית, יולי 2010