המקור אינו ברור, אולם ביוונית-עתיקה מופיעה תיבת זוּנַרִיוֹן zonarion) ζωναριον) בהוראת: חגורה הנכרכת תחת הבגד. ההיגד המקראי-עברי: ”בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו“ (מלכים א׳ ב, פסוק ה) מתורגם לארמית של תלמוד-ירושלמי: ”זונרא“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – דף נב, עמוד ב) בהוראת: חגורה רחבה המכסה את צידי המותניים. ערבית בהגיית זוּנָרַא (زُنَّارَة) , וגם בהגיית זְנַר (زنار) היא חגורת-בטן, או אבנט. בערבית-אנדלוסית שימשה התיבה בהוראת 'מעיל עבה או גס'. (𐤀𐤊)
בעברית מדוברת השתרשה צורת ההגייה: סינור (sinor), שאינה מקובלת בקרב חכמי האקדמיה ללשון העברית [1].
ערך בוויקיפדיה: סינר