סטיו
(הופנה מהדף סטו)
סְטָיו
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סטיו |
| הגייה* | stav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה מלועזית |
| נטיות | סְטָיו־; ר׳ סְטָיוִים |
.jpg)
- לשון חז"ל שדרת עמודים מקורה.
- הר הבית סטיו כפול היה והיה סטיו לפנים מסטיו. (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף לג, עמוד ב)
- ”ויקף הורדוס את כל הר הבית בטורי עמודים מבית לטורי עמודים, אשר מוּסך עליהם ממעל, ויקראו לטורי העמודים האלה סְטָיוֹ“ (תולדות ישראל, מאת זאב יעבץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”בלילי החורף ובימי הקיץ הארוכים באה אשה לבית חברתה או לסטיו שלה לשם שיחה בטלה, להתליע קטניות, לטגן מרקחת, או לשם מריטת נוצה וסריגת פוזמק בחבורה.“ (החצוצרה נתבישה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מיוונית: stoa) στοα) - מפתן מקורה.
- קיים בלשון חז"ל גם בצורת אסטוה.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: colonnade
- ערבית: صَفّ أَعْمِدة مُسَقَّف