סלת

סֹלֶת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סולת
הגייה^*
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ סְלָתוֹת; סֹלֶת־, כינויי השייכות בקמץ קטן:סָלְתּוֹ, סָלְתִּי וכו'...

בסבוסה - מאכל הנאפה מסולת

המילה מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, ומשמעותה שם שונה מהעברית בת ימינו. הסולת המקראית, ובעקבותיה הסולת בלשון חכמים, משמעותה קמח חיטה או שעורה, מנופה פעמים רבות, עד שנשאר בה רק הקמח הדק ביותר. בלשון חכמים משמשת הסולת כתיאור למוצר יקר יותר מהנורמה הרגילה "וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף, וּמַלְבּוּשֵׁךְ שֵׁשׁ וָמֶשִׁי וְרִקְמָה, סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, אָכָלְתְּ; וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד, וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה." (יחזקאל טז יג).
ארמית: "סלתא"; "תבת סולתא למיסק למדבחא",= שבה הסולת לעלות למזבח. (דיני מנחות,תענית)
געז וערבית סַליתְּ saliṭ בהוראת שמן שמשם .

ערך בוויקיפדיה: סולת