ניח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נַיָּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נייח
הגייה* nayakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־ו־ח
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות נ׳ נַיָּחַת, ר׳ נַיָּחִים, נ"ר נַיָּחוֹת
  1. עומד על מקומו ללא תנועה; שאינו מתנייד או מיטלטל.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל מארמית: נָח, כנראה להלן: ”כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע וגו' (תהלים קכה, פסוק ג), רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא אָמַר אֵין לוֹ נְיָחָא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל צַדִּיקִים אֶלָּא בְּצַד חֲבוּרָה שֶׁל רְשָׁעִים.“ (בראשית רבה, פרשה פז, סימן ב)
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי פיזיקה מודרנית (תשנ"ג) 1993.

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נִיֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נייח
שורש וגזרה נ־ו־ח
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה עצר את התנועה קדימה, הביא לידי מנוחה.
    • הקברניט נייח את המטוס בתחילת המסלול והמתין לאישור להמריא.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

  • נֻיַּח (צורת הסביל)

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש נוח

השורש נ־ו־ח הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: לברר גזרה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ע־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָח נָח יָנוּחַ נוּחַ לָנוּחַ
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיחַ או הִנִּיחַ מֵנִיחַ מַנִּיחַ יַנִּיחַ הַנַּח לְהָנִיחַ לְהַנִּיחַ
הֻפְעַל הוּנַח מוּנָח יוּנָח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל