מקור הביטוי הוא בתנ"ך ”וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה“ (בראשית כה, פסוק לד). בפרק מסופר שעשו חזר הביתה עייף ורעב, וכשראה שיעקב הכין תבשיל של עדשים, הוא הסכים למכור לו את הבכורה כדי לקבל מנה מהתבשיל. בימינו הביטוי משמש לתיאור החלטות שגויות או קצרות-רואי שנעשות כתוצאה מרעב או מצורך חומרי דחוף כלשהו.
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:נזיד עדשים