נהפך

נֶהְפַּךְ

נַעֲשָׂה לְדָבָר אַחֵר, הִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ.
- ”...וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ-תִּקַּח בְּיָדֶךָ“ (שמות ז, פסוק טו)
- ”הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ, וְהַיָּרֵחַ- לְדָם...“ (יואל ג, פסוק ד)
- ”...וְלֹא הָיָה בָהֶם יָדַיִם לָנוּס הֵנָּה וָהֵנָּה; וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר, נֶהְפַּךְ אֶל הָרוֹדֵף“ (יהושוע ח, פסוק כ)
לשון המקרא נֶחֱרַב, הִתְפּוֹרֵר וְהִתְמוֹטֵט.
- ”וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד; וַיִּקְרָא, וַיֹּאמַר, עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת“ (יונה ג, פסוק ד)
הָפְכוּ אוֹתוֹ, הִפְנוּהוּ לַצַּד הַנֶּגְדִּי שֶׁבּוֹ הָיָה נָתוּן.
- ”לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ; מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּוֹ“ (איוב כ, פסוק יד)
- ”רְאֵה יְהוָה כִּי צַר לִי, מֵעַי חֳמַרְמָרוּ-נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי, כִּי מָרוֹ מָרִיתִי...“ (איכה א, פסוק כ)

במקורות יש נטייה לשמר שווא פעמים רבות לפני אותיות בג"ד כפ"ת ולא לקיים חיטוף, לכן במקורות אנו מוצאים את הפועל עם פ"א דגושה, אף על פי כן ההוגה עם פ"א רפה אינו משתבש.

השורש ה-פ-ך הוא שורש מגזרת השלמים.