לדלג לתוכן

נברשת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נִבְרֶשֶׁת

[עריכה | עריכת קוד מקור]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאנברשת
הגייה*nivreshet
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורש
דרך תצורה
נטיותר׳ נִבְרָשׁוֹת, נִבְרְשׁוֹת־
נברשת
  1. לשון חז"ל מנורה גדולה. עברית חדשה דוקא כזו המשתלשלת מהתקרה וכוללת מספר רב של נרות או נורות.
    • ”הִילְנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל.“ (משנה, מסכת יומאפרק ג, משנה י)
    • "החדר היה מואר חלושות בנברשת שהשתלשלה מן התקרה ודלקו בה שתי נורות צהובות. עוד נורה אחת הייתה שרופה" (הבשורה על פי יהודה, מאת עמוס עוז, הוצאת כתר, 2014, עמ' 290)
    • בארמון המפואר תלויה נברשת עשויה בדולח וזהב ובה נורות רבות. האור שמפיצה הנברשת עז.

נמצא פעם אחת בלשון המקרא בארמית ”וכתבה... לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל-גִּירָא דִּי-כְתַל הֵיכְלָא - למול המנורה על סיד כותל ההיכל“ (דניאל ה, פסוק ה) השורש לא מוכר בעברית גם המשקל אינו ברור (ר"ג נִבְרֶכֶת).

  • למילה נברשת מקבילות בארמית: נַבְרַשְׁתָּא; ובערבית: נִבְּרַאש. יש שסברו שזהו הלחם בסיסים מארמית: נור + אשתא. [דרוש מקור]
  • בלשון ימי הביניים הייתה נהוגה גם הצורה בזכר: נברש – צורת משנה של נברשת, המופיעה בספר הרקמה לג'נאח קמח.

מלאכת שלמה: בירושלמי נחלקו שני אמוראים חד מפרש מנורה וחד קונקיתא ואילו התרגום מפרש למפרס (כמו למפא) דהיינו עששית והרס"ג מפרש נברשת בדרך של נוטריקון נר בר שתא והיא עששית הדולקת משנה לשנה.

מילים נרדפות

[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נברשת
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נברשות