מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
נאלח
|
| שורש וגזרה |
א־ל־ח
|
| בניין |
נִפְעַל
|
- לשון המקרא התקלקל, הושחת במידותיו ובמעשיו.
- ”הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד“ (תהלים יד, פסוק ג)
- סרנו סגנו ונאלחנו, לכן מלפניך זונחנו (שלמה הבבלי, "אשמתנו כי רבה")
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
נאלח
|
| הגייה* |
ne'elakh
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ל־ח
|
| דרך תצורה |
משקל נִקְטָל
|
| נטיות |
נ'נֶאֱלָחָה ר׳ נֶאֱלָחִים
|
- מושחת במידותיו והתנהגותו.
- ”אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה“ (איוב טו, פסוק טז)
- מזהם.
- המילה והשורש נמצאים 3 פעמים במקרא בלבד פעמיים כפועל ופעם אחת כתואר. רש"ר הירש (תהלים יד,ג) דימה זאת לשורש א־ל־ה שמשמעו קללה.
