מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | נאלח |
| שורש וגזרה | א־ל־ח |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא התקלקל, הושחת במידותיו ובמעשיו.
- ”הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד“ (תהלים יד, פסוק ג)
- סרנו סגנו ונאלחנו, לכן מלפניך זונחנו (שלמה הבבלי, "אשמתנו כי רבה")
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | נאלח |
| הגייה* | ne'elakh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ל־ח |
| דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
| נטיות | נ'נֶאֱלָחָה ר׳ נֶאֱלָחִים |
- מושחת במידותיו והתנהגותו.
- ”אַף כִּי נִתְעָב וְנֶאֱלָח אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה“ (איוב טו, פסוק טז)
- מזהם.
- המילה והשורש נמצאים 3 פעמים במקרא בלבד פעמיים כפועל ופעם אחת כתואר. רש"ר הירש (תהלים יד,ג) דימה זאת לשורש א־ל־ה שמשמעו קללה.
