נא
נָא א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נא |
| הגייה* | na |
| חלק דיבר | מילת קריאה |
| מין | - |
| שורש | נ־א־י/ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- אנא, בבקשה; מילה המקדימה בקשה מנומסת או מבטאת רצון לזרז.
- ”אִמְרִי־נָא, אֲחֹתִי אָתְּ; לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.“ (בראשית יב, פסוק יג)
- ”...וַיֹּאמֶר אַמְנוֹן אֶל־הַמֶּלֶךְ – תָּבוֹא־נָא תָּמָר אֲחֹתִי, וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת, וְאֶבְרֶה מִיָּדָהּ.“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ו)
- ”אָנָּא יהוה הוֹשִׁיעָה נָּא; אָנָּא יהוה הַצְלִיחָה נָּא“ (תהילים קיח, פסוק כה)
- ”נָא הָשִׁיבוּ לִי יַלְדּוּתִי תֹּר הַשִּׁירִים, גִּיל-עוֹלָמִים, שַׁדְמוֹת-זָהָב וּשְׁמֵי טֹהַר, וִימוֹת יֶלֶד, יֶלֶד תָּמִים.“ (נא השיבו לי ילדותי, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- נא לשבת במקומות, השיעור התחיל.
- לשון המקרא הנה, אכן, אפוא; מילה להדגשה או להטעמה.
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות במשמעות (1)
[עריכה]מילים נרדפות במשמעות (2)
[עריכה]תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]המילה נא במשמעות של בקשה באה לרוב במבנה של נא+שם הפועל (נא לשבת) או אחרי פועל (שבו נא, הצילני נא).כמו כן היא באה לעתים גם לפני המילה "בבקשה" (נא לשבת, בבקשה).
נָא ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נא |
| הגייה* | na |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־א |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ נָאִים, נ׳ נָאָה, נ"ר נָאוֹת |
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. מקבילה בערבית: نيأ, نيء (ניא) ו־ني (ני) במשמעות של בלתי מבושל.
תרגום
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]נא בעברית פירושו מזון מבושל חלקית, ראה: האקדמיה ללשון העברית. עם זאת בדיבור משתמשים במילה נא גם כדי לתאר מזון חי, בלתי מבושל כמו זה המשמש לסטייק טרטר וסושי. ייתכן שזה נובע משפות זרות כמו אנגלית שבה המילה Raw ניתנת לתרגום לעברית הן כ"חי" והן כ"נא" ו/או מערבית שבה מילה דומה בהגייתה לעברית משמשת לתיאור מזון חי ובלתי מבושל כנכתב בסעיף הגיזרון. כמו כן, יש לציין שעל פי המכילתא על הפסוק בתורה ועל פי תרגומים שונים, נא = "חי", ראה ספר חידושי הרד"צ הופמן על התורה שם.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: בשר נא |
| ערך בוויקיפדיה: טבעונאות |