לדלג לתוכן

משרפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִשְׂרָפָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משרפה
הגייה* misrafa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׂ־ר־ף
דרך תצורה משקל מִקְטָלָה
נטיות ר׳ מִשְׂרָפוֹת, מִשְׂרְפוֹת־
משרפה הודית
  1. מתקן המשמש לשריפת חומר אורגני, במקום לטמון אותו באדמה עד שיירקב. עפ"ר גופות מתים.
    • ”וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.“ (ישעיהו לג, פסוק יב)
    • ”בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ-לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ-לָךְ כִּי-דָבָר אֲנִי-דִבַּרְתִּי נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו לד, פסוק ה)
    • ”נקראתי יחד עם השאר לבצע עבודות מזדמנות בסבלות, בניקיון ובפינוי גופות אסירים. לא גוויה אחת של חולה טיפוס נשאנו בשניים כדי להעביר למשרפה.“ (אביב בעלטה: אבדן הנעורים בבנדין ובמחנות, מאת דב זלמנוביץ, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא, פעמיים בפסוקים לעיל, ופעמיים נוספות בספר יהושע כחלק מהצירוף האוקסימורוני ”מִשְׂרְפוֹת מַיִם“ (יהושע יא, פסוק ח) המשמש כשם מקום.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: משרפה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרפות


השורש שׂרף
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הבערה באש
גזרה גזרת השלמים
הופיע לראשונה בלשון המקרא


נטיות הפעלים

[עריכה]
שׂ־ר־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׂרַף שׂוֹרֵף

(ב׳ פעוּל: שָׂרוּף)

יִשְׂרֹף שְׂרֹף לִשְׂרֹף
נִפְעַל נִשְׂרַף נִשְׂרָף יִשָּׂרֵף -אין- לְהִשָּׂרֵף
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -שֹֹרַף -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-