שגע

שִׁגֵּע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שיגע
שורש וגזרה	שׁ־ג־ע
בניין	פִּעֵל

1. לשון ימי הביניים בלבל את הדעת, הטריף את החושים.

   • "נִכְפֶּה (הַמֻכְרָח לִפּוֹל לָאָרֶץ מֵחֲמַת חָלִי הַמְשַׁגֵּעַ אוֹתוֹ לְעִתִּים) בְּעֵת כְּפִיָּתוֹ פָּסוּל וּבְעֵת שֶׁהוּא בָּרִיא כָּשֵׁר" (שולחן ערוך חושן משפט לה ט)
   • הילדים השובבים משתוללים ומרעישים ומשגעים את המורה.
   • האופנות החדשות משגעות את בני הנוער ההולכים אחריהן בעורים באפילה
   • הריח של היסמין כל כך נעים שזה משגע אותי

גיזרון

• גזירה לאחור מן מְשֻׁגָּע שבמקרא. קרוב אל שׁ־ג־ה.

נגזרות

• מְשַׁגֵּעַ (סלנג)

ניגודים

• יִשֵּׁב דַּעת־

תרגום

• אנגלית: drive mad‏‏‏‏

ראו גם

• שגעון
• ישוב הדעת
• הרגיז
• כִּעֵס