מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שיגיון |
| הגייה* | shigayon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ג־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קִטָּלוֹן |
| נטיות | ר׳ שִׁגְיוֹנוֹת |
- לשון המקרא רעיון עוועים.
- ”תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת“ (חבקוק ג, פסוק א).
- ”שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי“ (תהלים ז, פסוק א)
- המילה מופיעה פעמיים במקרא, בפסוקים לעיל. בשני הפסוקים הנ"ל יש מפרשים שמדובר בכלי נגינה עתיק.
- חוקרים אחדים[דרוש מקור] ביקשו לפרש "שגיון" מלשון - (שִׁגֻ; "šigu") באכדית, שמשמעותו "קינה". אחרים קשרו אותו אל שורש (ש-ג-ה העברי) ( סֹגה בערבית).(סגי בארמית). ("סוגיתא" בסורית) ,שמשמעותה זמר , שיר .
| השורש שׁגה |
|---|
| שׁ־ג־י/ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
שָׁגָה |
שׁוֹגֶה
(ב׳ פעוּל: שָׁגוּי) |
יִשְׁגֶה |
שְׁגֵה |
לִשְׁגוֹת |
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
