רשב"ם: (חולק על דעת רש"י ומנמק) אינו לשון רך הלבב ואל הרך לבי (השורש אינו ר־כ־ך), כי המ"ם של מרך עיקר (חלק מהשורש) שהרי הניגון במ"ם (נקראת מלעיל), כמו אֹהֶל, אכל בכסף, וקראת לשבת עונג, ואין חבר (אין מקום שבו קיים השורש מ־ר־ך) כי אם בתלמוד ב[מסכת] שחיטת חולין נתמרך ב[פרק]אילו טריפות:
יש להוסיף לדף זה את הערך: מֵרֵךְ.
