לדלג לתוכן

מרט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָרַט

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מרט
שורש וגזרה מ־ר־ט
בניין פָּעַל (קַל)
  1. משך בחוזקה נוצות או שיער.
    • ”גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק“ (ישעיהו נ, פסוק ו)
    • ”וּכְשָׁמְעִי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה קָרַעְתִּי אֶת בִּגְדִי וּמְעִילִי וָאֶמְרְטָה מִשְּׂעַר רֹאשִׁי וּזְקָנִי וָאֵשְׁבָה מְשׁוֹמֵם“ (עזרא ט, פסוק ג)
    • ”הולש כנף מן העוף הקוטמו והמורטו (תוספתא, מסכת שבתפרק ט, הלכה כ)
  2. שייף והחליק.
    • ”וַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמָרְטָה לִתְפֹּשׂ בַּכָּף הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב וְהִיא מֹרָטָּה לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד הוֹרֵג“ (יחזקאל כא, פסוק טז)

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. שורש מקביל בערבית במשמעות קרובה: مَرَطَ (הגייה: מַרַטַ) במשמעות של נשר (שיער, צמר).

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]