פכה

פִּכָּה

[מליצה] (על נוזל, בדרך כלל מים) יָצָא וְזָרַם, בָּקַע וּפִכְפֵּךְ.
- ”וַיּוֹצִאֵנִי דֶּרֶךְ שַׁעַר צָפוֹנָה וַיְסִבֵּנִי דֶּרֶךְ חוּץ אֶל שַׁעַר הַחוּץ דֶּרֶךְ הַפּוֹנֶה קָדִים וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית“ (יחזקאל מז, פסוק ב)
בהשאלה: הִבִּיעַ.
- "אבל מראש הרי השלג, בהמולה גדולה צוהלת אחריך, שיריך מפכים להם - הלא לשיר זה כמו להיות ירדן" ( נעמי שמר)
- "רַק אֶל אָזְנִי לְבַדָּהּ, אֹזֶן יֶלֶד לֹא מְטֻמָּאָה/ נָזַל וַיְפַכֶּה חֶרֶשׁ לַחַשׁ שְׂפָתַיִם טְהוֹרוֹת/ לַחַשׁ תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְדִבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים..." "אָבִי", חיים נחמן ביאליק