לדלג לתוכן

מסע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַסָּע א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסע
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ס־ע
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַסָּעוֹת, ס׳ מַסַּע־, ס"ר מַסְעֵי־
  1. לשון המקרא נסיעה, הליכה ממושכת.
    • ”וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֵל.“ (בראשית יג, פסוק ג)
    • ”וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'.“ (שמות יז, פסוק א)
    • "חָבֵר לְמִן מַסָּע כָּזֶה בַּחֹרֶף מִסְתַּכֵּל בִּי. רַגְלָיו קְצָרוֹת אֲבָל רֹאשׁוֹ חָכָם שְׁנֵינוּ בִּמְנוּסָה, הַכֹּל פֹּה זָז, אוֹמֵר לִי אַתָּה גַּם אַבָּא, אַתָּה גַּם בֶּן אָדָם" (שלמה ארצי - 'ארץ חדשה')
  2. בהשאלה: תנועה של כלי במשחק השחמט.

גיזרון[עריכה]

  • משורש נ־ס־ע (ראו בגיזרון נסע).
  • קיימת הקבלה במצרית עתיקה (מצרית תיכונה): mSa - משלחת, מסע.[1]
  • יתכן שקרוב גם למילה אחרת במצרית (מצרית מאוחרת): mšꜣ - לצעוד, לנסוע, שיתכן שקשורה גם לערבית: مَشَى (מַשְׁאַ) - ללכת.[2]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. P dickson, Dictionary of Middle Egyptian, p. 5/
  2. A Militarev, [file:///C:/Users/marga/Downloads/10.31826_jlr-2014-110114.pdf A complete etymology-based hundred wordlist of Semitic updated: Items 75–100], p. 17.

מַסָּע ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסע
הגייה* masa
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־ס־ע
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא שהסיעו אותו.
    • ”וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.“ (מלכים א׳ ו, פסוק ז)

גיזרון[עריכה]

  • הופעה יחידאית בהוראה זו.

מַסָּע ג[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסע
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם או תואר
מין זכר
שורש נ־ס־ע
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) כלי נשק מסוים.
    • ”מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָה.“ (איוב מא, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא.
  • לדעת התרגום הארמי מדובר בקֶלַע, ונקרא כך משום שהוא מסיע אבנים. אבל לדעת מפרשים אחרים לא מדובר כאן בשם־עצם אלא בתואר לחנית, ויש כאן סמיכות: חנית-מסע, 'חנית שהוא גדול, ואינו נוח לטלטל כל כך' (ר"י קרא), או חנית שמטלטלים ביד (ריב"ג), או שזורקים אותו במלחמה (רי"ד), או החנית של המנהיג-המסיע (פשיטתא).

מַסַּע[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסע
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ס־ע
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא דבר שמסיע אחרים.
    • ”עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם; וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת.“ (במדבר י, פסוק ב)
    • ”וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי, קוּם לֵךְ לְמַסַּע לִפְנֵי הָעָם; וְיָבֹאוּ וְיִירְשׁוּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם.“ (דברים י, פסוק יא)

גיזרון[עריכה]

  • מופיע במקרא פעמיים בלבד.
  • בד"כ הצורה 'מַסַּע' היא צורת הסמיכות של מַסָּע, אבל בפסוקים הנ"ל היא צורת נבדל. ככל הנראה מדובר בצורה חריגה של בנין משקל מַקְטָל, צורה שקיימת גם במילה 'מַצַּב'.
  • שד"ל חילק בין שתי ההופעות, ולדעתו הראשון הוא צורה חריגה של מקור הפועל ע"ד הארמית, ואילו השני הוא שם־עצם המקביל ל"מסיע". ורד"צ הופמן אמר שגם בהופעה השניה מדובר במקור הפועל, רק שהראשון מקביל לבנין הפעיל ("לְהַסִּיעַ") והשני לבנין קל (לִנְסוֹע).
השורש נסע

השורש נ־ס־ע הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ס־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָסַע נוֹסֵעַ יִסַּע סַע לִנְסֹעַ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִסִּיעַ מַסִּיעַ יַסִּיעַ הַסַּע לְהַסִּיעַ
הֻפְעַל הֻסַּע מֻסָּע יֻסַּע -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-