ניב

נִיב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ניב
הגייה*	niv
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ נִיבִים, נִיבֵי־, נִיב־

1. ביטוי או מטבע לשון שאין להבין כפשוטו. דוגמאות:

   • לא הותיר אבן על אבן
   • לא דובים ולא יער
   • ”טוב כלב חי מן האריה המת“ (קהלת ט, פסוק ד)
   • שתיקה רועמת (ניב ניגודים, אוקסימורון)

2. דיאלקט, עגה - סגנון דיבור מיוחד לאזור גאוגרפי או לאוכלוסיה מסוימת.
3. שן חותכת ארוכה או חדה. באדם מספרן 33 ו־43 בלסת התחתונה, 13 ו־23 בלסת העליונה.
4. שם פרטי לזכר

גיזרון

• ”בּוֹרֵא נִיב (כתיב: נוב) שְׂפָתָיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו“ (ישעיהו נז, פסוק יט), כאן בהוראה של זרימה או תנועת שפתיים. בהוראה זו המילה מופיעה פעמיים בתלמוד הבבלי, במסכת חולין קב"ח ב', ובמסכת גיטין נ"ו א'
• מהארמית נִיבָא, בהוראת שין חדה, שנהב, או גיד, מופיעה בתרגום הארמי לפסוק: ”אֱ‍לֹהִים, הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ, מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ יְהוָה“ (תהלים נח, פסוק ז), מופיעה ארבע פעמים בתלמוד הבבלי ופעמיים במדרש בהוראה זו (על פי המילון של מרקוס יסטרוב).

צירופים

• ניב מושאל (משפה או תרבות אחרת)
• ניב מטפורי
• ניב ניגודים

מילים נרדפות

• מטבע לשון (1)
• דיאלקט (2)
• עגה (2)
• חט (3)

תרגום

• אנגלית: saying‏, idiom‏, dialect (1, 2) fang‏, canine tooth‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• אמרה
• פתגם