מובן מאליו

מוּבָן מֵאֵלָיו

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מובן מאליו
הגייה^*	muvan me'elav
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ב־י־ן
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ מוּבֶנֶת מֵאֵלֶיו ר׳ מוּבָנִים מֵאֵלֵיהֶם נ"ר מוּבָנוֹת מֵאֵלֵיהֶם

שאינו נדרש להסבר, הוכחה או ראיה; ועל־כן ידוע לכל.
- ”מובן מאליו, כי אחרי הצעד הראשון הזה, היינו עושים את השני; היינו פונים אל החנוּך.“ (קונפרנציה, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- ”ללמדך, שלא מדובר כאן באדם מסויים ומקורי, אלא בתופעה אופיינית פחות או יותר. אך נשתנו היוצרות, ומה שנראה מובן מאליו לבני דורו של מולייר שוב אינו נראה כה מובן מאליו לגבי אנשים אחרים החיים בתקופה אחרת.“ (מולייר הגדול והפונטיקה, מאת גיטה אבינור, בפרויקט בן יהודה)
- מובן מאליו שכאשר קר בחוץ, יש ללבוש בגדים חמים.