מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מגוף
|
הגייה* |
magof
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ג־ו־ף א
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
ר׳ מְגוֹפִים; מְגוֹף־, ר׳ מְגוֹפֵי־
|
- עברית חדשה שסתום הפותח או סוגר את מעבר הנוזל דרכו באמצעות התקן פנימי דמוי סכר, העולה ויורד בניצב לקו הזרימה.
- אין מים בברזים, כי המגוף הראשי סגור.
- ”מגוף שהתקלקל בעת עבודות בפרויקט נתיבי איילון, עיכב את העברת הצינור וגרם להפסקה בזרם המים.“ ("מעריב", 14 באוקטובר 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן מגופה בלשון חז"ל.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946.
השורש גוף א
|
השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
ג־ו־ף א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הֵגִיף
|
מֵגִיף
|
יָגִיף
|
הָגֵף
|
לְהָגִיף
|
הֻפְעַל
|
הוּגַף
|
מוּגָף
|
יוּגַף
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|