מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | מגוף |
הגייה* | magof |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ו־ף א |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מְגוֹפִים; מְגוֹף־, ר׳ מְגוֹפֵי־ |
מגוף
- עברית חדשה שסתום הפותח או סוגר את מעבר הנוזל דרכו באמצעות התקן פנימי דמוי סכר, העולה ויורד בניצב לקו הזרימה.
- אין מים בברזים, כי המגוף הראשי סגור.
- ”מגוף שהתקלקל בעת עבודות בפרויקט נתיבי איילון, עיכב את העברת הצינור וגרם להפסקה בזרם המים.“ ("מעריב", 14 באוקטובר 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן מגופה בלשון חז"ל.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946.
השורש גוף א |
השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
ג־ו־ף א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הֵגִיף |
מֵגִיף |
יָגִיף |
הָגֵף |
לְהָגִיף |
הֻפְעַל |
הוּגַף |
מוּגָף |
יוּגַף |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|