מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מגוף |
| הגייה* | magof |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ו־ף א |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מְגוֹפִים; מְגוֹף־, ר׳ מְגוֹפֵי־ |
מגוף
- עברית חדשה שסתום הפותח או סוגר את מעבר הנוזל דרכו באמצעות התקן פנימי דמוי סכר, העולה ויורד בניצב לקו הזרימה.
- אין מים בברזים, כי המגוף הראשי סגור.
- ”מגוף שהתקלקל בעת עבודות בפרויקט נתיבי איילון, עיכב את העברת הצינור וגרם להפסקה בזרם המים.“ ("מעריב", 14 באוקטובר 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מן מגופה בלשון חז"ל.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הטכניקה (תש"ו), 1946.
| השורש גוף א |
|
השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ג־ו־ף א |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵגִיף |
מֵגִיף |
יָגִיף |
הָגֵף |
לְהָגִיף |
| הֻפְעַל |
הוּגַף |
מוּגָף |
יוּגַף |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
|
|