לבקן

לַבְקָן

לשון חז"ל מי שבעקבות לקות תורשתית חסר פיגמנטים של העור והשיער: עורו ושערותיו בהירים מאד, ועקב העדר פיגמנטים בקרנית העין היא נראית ורודה או כחולה והאישונים אדומים.
- ”הַכּוּשִׁי, וְהַגִּיחוֹר, וְהַלַּבְקָן, וְהַקִּפֵּחַ, וְהַנַּנָּס, וְהַחֵרֵשׁ, וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַשִּׁכּוֹר, וּבַעֲלֵי נְגָעִים טְהוֹרִין, פְּסוּלִין בָּאָדָם, וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה.“ (משנה, מסכת בכורות – פרק ז, משנה ו)
- ”ראה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקפח ואת הננס ואת הדרניקוס אומר: ברוך משנה הבריות.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נח, עמוד ב)

ערך בוויקיפדיה: לבקנות

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לבקנים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוד לבקנים