מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כיור |
| הגייה* | kiyor |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ו־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוֹל |
| נטיות | ר׳ כִּיוֹרִים או כִּיּוֹרוֹת |
כיור
- כלי קיבול לנוזלים שפתחו רחב, המשמש בדרך כלל לנטילת ידים.
- ”וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ.“ (שמות ל, פסוק כח)
- ”וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד...“ (מלכים א׳ ז, פסוק לח)
- ”וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׁמֹאול לְרָחְצָה בָהֶם...“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק ו)
- ”הָיָה מֵבִיא פְיָלִי שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ב, משנה ב)
- לשון המקרא כלי מתכת שמבשלים בו.
- ”וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר, כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ...“ (שמואל א׳ ב, פסוק יד)
- ”וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יהוה.“ (מלכים א׳ ז, פסוק מ)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר...“ (זכריה יב, פסוק ו)
- לשון המקרא [לא בשימוש] דוכן לעמוד על גביו.
- ”כִּי עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וַיִּתְּנֵהוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ וְאַמּוֹת שָׁלוֹשׁ קוֹמָתוֹ וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ עַל בִּרְכָּיו נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה.“ (דברי הימים ב׳ ו, פסוק יג)
- מקראי. באכדית kiūru כִּיאֻרֻ בהוראת אגן מתכת. ובלשון אוררטו: kiri.[1]
- משמעות (2) - מנחם בן סרוק הקביל לצורה כירה - כלי שבתוכו אש ומבשלים על גבו.[2]
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיורים |
- ↑ מ"צ קדרי, מילון עברי-מקראי, ערך "כיור".
- ↑ מובא בפירושי הראשונים בזכריה שם.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כיור |
| הגייה* | kiyur |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־י־ר |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | |
- תבליט או גילוף לקישוט.
- ”ונתתה אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה (שמות כז ה) ותניא איזהו כרכוב רבי אומר זה כיור."“ (בבלי, מסכת זבחים – דף סב, עמוד א)
- רש"י: זה כיוּר - ציורים סביב.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כיורים