מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון חז"ל פרי התמר.
- ”הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּכּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה,כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ,וְהַשּׁוֹתֶה כִּמְלֹא לָגְמָיו,חַיָּב.כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה ב)
- המילה נמצאה כתובה בעברית לראשונה במגילות ים המלח בשטר מתנה של חני (מתוארך לשנים 0-50 לספירה) [1].
| השורש כתב
|
|
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.
| כ־ת־ב
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
כָּתַב
|
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב)
|
יִכְתֹּב
|
כְּתֹב
|
לִכְתֹּב
|
| נִפְעַל
|
נִכְתַּב
|
נִכְתָּב
|
יִכָּתֵב
|
הִכָּתֵב
|
לְהִכָּתֵב
|
| הִפְעִיל
|
הִכְתִּיב
|
מַכְתִּיב
|
יַכְתִּיב
|
הַכְתֵּב
|
לְהַכְתִּיב
|
| הֻפְעַל
|
הֻכְתַּב
|
מֻכְתָּב
|
יֻכְתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
כִּתֵּב
|
מְכַתֵּב
|
יְכַתֵּב
|
כַּתֵּב
|
לְכַתֵּב
|
| פֻּעַל
|
כֻּתַּב
|
מְכֻתָּב
|
יְכֻתַּב
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְכַּתֵּב
|
מִתְכַּתֵּב
|
יִתְכַּתֵּב
|
הִתְכַּתֵּב
|
לְהִתְכַּתֵּב
|
| |
|
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית
