כדאי

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כְּדַאי[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כדאי
הגייה* k'day
חלק דיבר תואר הפועל
מין
שורש
דרך תצורה כְּ־ + די
נטיות חסר גוף ומספר (חג"מ)


  1. בעברית החדשה, תאר הפועל שווה, מומלץ או רצוי. מציין ציפייה לרווח או, בשלילה, להֶפְסֵד מפעולה כלשהי מבלי לציין מידת הרווח או ההפסד.
    • האם כדאי לעבור למערכת הפעלה לינוקס?
    • לא כדאי לך לעלות על מטוס זה.
    • כדאי להגיע מוקדם ככל האפשר.
    • כדאי שהוא ימשיך בתפקיד.
  1. בלשון חז"ל, תואר השם ראוי, שווה, הולם. מציין קיום או העדר מידת זכות של בן אדם או של קבוצה של אנשים.
    • "אמרו לו נבוכדנצר זכה ליעשות על ידו נסים וחנניה מישאל ועזריה זכו שיעשה על ידיהם נסים נבוכדנצר זכה שלא נתחייב לשפוך דם נקי וחנניה מישאל ועזריה זכו שלא נתחייבו מיתה ואתה אי אתה כדאי ליעשות נסים על ידיך." (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא)
    • "אמר לו: כדאי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע מאות זוז והלל אל יקפיד." (אבות דרבי נתן פרק טו)
    תרגום אנגלית: worthy‏, deserving, ‏‏righteous‏‏

גיזרון[עריכה]

  1. צרף כְ + די
  2. לפי השערה: "וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף." (אסתר א, פסוק יח).
  3. בלשון חז"ל "כדיי" (מקורות ארץ ישראליים) או "כדאי" (מקורות בבליים)
  4. בימי הביניים עברה "כדאי" מתואר השם לשימוש המודרני כתאר הפעל, בהשפעת שפות אירופיות, לפי ההשערה של גבריאל בירנבאום שפורסם במאמרו "לגלגוליה של המילה 'כדאי'", בספר "שערי לשון", כרך ב', דף 31, מוסד ביאליק, התשס"ח, ועל פיו נערך ערך זה.

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]