בעברית החדשה, תואר הפועל שווה, מומלץ או רצוי. מציין ציפייה לרווח או, בשלילה, להֶפְסֵד מפעולה כלשהי מבלי לציין מידת הרווח או ההפסד.
האם כדאי לעבור למערכת הפעלה לינוקס?
לא כדאי לך לעלות על מטוס זה.
כדאי להגיע מוקדם ככל האפשר.
כדאי שהוא ימשיך בתפקיד.
בלשון חז"ל, תואר השם ראוי, שווה, הולם. מציין קיום או העדר מידת זכות של בן אדם או של קבוצה של אנשים.
"אמרו לו נבוכדנצר זכה ליעשות על ידו נסים וחנניה מישאל ועזריה זכו שיעשה על ידיהם נסים נבוכדנצר זכה שלא נתחייב לשפוך דם נקי וחנניה מישאל ועזריה זכו שלא נתחייבו מיתה ואתה אי אתה כדאי ליעשות נסים על ידיך." (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כא)
"אמר לו: כדאי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע מאות זוז והלל אל יקפיד." (אבות דרבי נתן פרק טו)
בלשון חז"ל "כדיי" (מקורות ארץ ישראליים) או "כדאי" (מקורות בבליים)
בימי הביניים עברה "כדאי" מתואר השם לשימוש המודרני כתאר הפעל, בהשפעת שפות אירופיות, לפי ההשערה של גבריאל בירנבאום שפורסם במאמרו "לגלגוליה של המילה 'כדאי'", בספר "שערי לשון", כרך ב', דף 31, מוסד ביאליק, התשס"ח, ועל פיו נערך ערך זה.
