הציב

הִצִּיב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הציב
שורש וגזרה	י־צ־בחפי"צ
בניין	הִפְעִיל

1. הניח וקבע במקום, העמיד. הפסיק תזוזה.

   • ”ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן“ (בראשית כא, פסוק כח)
   • ”יצב גבולות עמים“ (דברים לב, פסוק ח)
   • ”בקע ים ויצב מים כמו נד“ (תהלים עח, פסוק יג)
   • ”ויצבו עליו גל אבנים“ (שמואל ב׳ יח, פסוק יז)
   • הגברת הציבה את האגרטל על השלחן
   • ההורים צריכים להציב גבולות ברורים לילדיהם.

גיזרון

• מילה מקראית. קרוב אל הציג.

נגזרות

• הצבה
• הוצב
  • מוצב
• מצבה
• מיצב
• נצב
• נציב

מילים נרדפות

• הניח
• שָֹם

ראו גם

• התיצב
• הציג