יפעה

יִפְעָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יפעה
הגייה*	yif׳a
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־פ־ע
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	יִפְעַת־

1. [מליצה] יופי, הדר.

   • "יוֹם אֶזְכְּרָה יִפְעַת רַבַּת צְבָאַיִךְ / לָךְ כָּלְתָה נַפְשִׁי לִשְׁכֹּן חֲצֵרָיִךְ" (קריה יפהפיה, ר' יהודה הלוי)
   • ”וְאֵיךְ יָאִיר לָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ בְּצֵאתוֹ / אִם לֹא נִרְאֶה אוֹרְךָ מוּל זֹהַר יִפְעָתוֹ“ (מחברות עמנואל – המחברת השלישית, מאת עמנואל הרומי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”בְּרַק יִפְעָתָה יֵרָאֶה עַל פְּנֵי הַלָּיִל“ (רם ויעל (רומאו ויוליה), מאת וויליאם שייקספיר, תרגום: יצחק אדוארד זלקינסון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הַמַּלְכָּה צְעִירָה, בְּכָל הוֹד יִפְעָתָהּ; הַמַּלְכָּה מְחַכָּה לַחֲתַן-חֻפָּתָהּ“ (עַמָּא דְדַהֲבָא, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אבל יותר מכולם בולטת היא בכל יפעתה באותו הציור האידיאלי של 'אדון הנביאים'.“ (משה, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
   • "משם נשקף מראה מלא יפעת חן על כל הבקעה הפוריה עד הכרמל" (אלטנוילנד ג א, בנימין זאב הרצל)
   • ”וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר אוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהָיְתָה הַחַמָּה תַמָּה בַהֲדַר יִפְעָתָהּ“ (אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַדַּיָג, מאת יוסף יואל ריבלין, בפרויקט בן יהודה)

2. בצורת הנסמך שם פרטי לנקבה.

   • "עיר זרה ורוח בפנים / על העיר חופה של עננים / וברחוב הגשם ואני / ויפעת רוצה הביתה." (יפעת, מאת נעמי שמר)

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא פעמיים. ”לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים עָרִיצֵי גּוֹיִם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ“ (יחזקאל כח, פסוק ז),
  וכן ”גָּבַהּ לִבְּךָ בְּיָפְיֶךָ שִׁחַתָּ חָכְמָתְךָ עַל-יִפְעָתֶךָ עַל-אֶרֶץ הִשְׁלַכְתִּיךָ לִפְנֵי מְלָכִים נְתַתִּיךָ לְרַאֲוָה בָךְ“ (יחזקאל כח, פסוק יז).

מילים נרדפות

• נוי

ניגודים

• כיעור

תרגום

• אנגלית: splendor‏, brilliance‏‏‏‏

ראו גם

• חן
• יפע

השורש יפע
השורש י־פ־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־פ־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל הִפְעִיל הוֹפִיעַ מוֹפִיעַ יוֹפִיעַ הוֹפַע לְהוֹפִיעַ הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל