ילוד

יִלּוֹד

שפה רשמית, רפואה תינוק שזה עתה נולד, בן אדם ב-30 הימים הראשונים לחייו (כלומר, מרגע הלידה ועד גיל 30 יום). משמש בעיקר בשפה רשמית או ברפואה.
- זמן קצר לאחר הלידה מעבירה המיילדת את היילוד למחלקת היילודים בבית החולים, שם דואגים לו עד שאמו תתאושש מן הלידה.
- יש לרשום את היילוד במרשם האוכלוסין של משרד הפנים.
- יש לבודד את החולים במחלות מדבקות מסוכנות, ובפרט יש להרחיקם מיילודים שכן הם בסיכון גבוה להידבקות.

המונח נטבע כדי לתאר מצב מסוים בהתפתחות הטבעית של האדם, שיש לו משמעות מיוחדת בתחומי הרפואה, הסטטיסטיקה וניהול רישום האוכלוסין. המונח שאול מן התנ"ך, אם כי בתנ"ך הוא מופיע כשם-תואר, ולא כשם עצם, למשל: "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל-הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א כב), "גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת" (שמואל ב יב יד)
סורית-ארמית בהגיית 'תְּלוּדה' tlwdtˀ בהוראת 'הולדת' . השוו 'תלידה קומי' - טליתא קומי.

ערך בוויקיפדיה: יילוד

השורש י־ל־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.

סיוע לתינוק או לגור של בעל-חיים לצאת מרחם אמו, והענקת טיפול רפואי ראשוני כדי להחזיקו בחיים לאחר הלידה.

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה.

השורש י־ל־ד הוא שורש מגזרת נפ"יו.