יכל (שורש)

השורש י־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים הנוטה לפי משקל "פָעֹל".

בזמן העבר; "דרך אחת הנהוגה בפי רבים היא להוסיף את פועל העזר הָיָה לצורת הבינוני יָכוֹל, כגון 'הוא היה יכול למנוע את התקלה'. בדרך כלל המבנה 'היה + צורת בינוני' מציין פעולה הרגלית, קבועה. השימוש בו לציון עבר רגיל הוא חריג, אך כאן זה הכרח בל יגונה", "דרך אחרת [...] היא בלשון המקורות הפועל יָכֹל משמש לציון פעולה בעבר".

זמני העבר וההווה נבדלים ביניהם באמצעות האות ו':בזמן העבר נכתב עם חולם חסר: יָכֹל, ואילו בזמן ההווה נכתב עם חולם מלא: יָכוֹל.

בגופים "נוכחות" ו"נוכחים", בזמן העבר, החולם הופך לקמץ קטן מפאת תזוזת הטעם. יש לומר אפוא; יְכָלְתֶּם ו-יְכָלְתֶּן.