יסורי מצפון

יִסּוּרֵי מַצְפּוּן

צער ותחושת אשמה.
- ”לאם היו ייסורי מצפון על כך שהשאירה בווארשה את בנה רומק אצל סבו וסבתו, כי הזהירו אותה מתלאות הדרך ללודז’, ואמרו שהילד לא ייצא חי מהן, ואילו שלמה איים להסתכן ולבוא אליה לגיטו וארשה אם לא תבוא אליו לגטו לודז'.“ (פולניה בלי יהודים: יומן מסע, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
- ”כמה מהם היו להם פילגשים שגם הן היו מוכרות. אבל לא חשבו להם את הדבר לעוון. ומה שמעניין ביותר – לא היו להם שום ייסורי מצפון, כנראה, ושום היסוסים להופיע בציבור כמו שנהגו תמיד.“ (עוול, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)