מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
יונקת
|
הגייה* |
yoneket
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
י.נ.ק.
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
|
יונקת
- לשון המקרא שורש האילן
- ”אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן. יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן“ (הושע יד, פסוק ז)
- ”תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד יָם וְאֶל נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ“ (תהלים פ, פסוק יב)
- לשון חז"ל ענפים צעירים[1]
- [בוטיניקה] התארכות של תאי האפידרמיס הנמצאים בשורש של הצמח.
מן הפועל ינק
|
![ויקישיתוף](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/4a/Commons-logo.svg/20px-Commons-logo.svg.png) תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יונקת |
- ↑ אמנם בפירוש הרמב"ם "הוא אשר בארץ" נראה שכונתו לשורשים