טעה
טָעָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | טעה |
| שורש וגזרה | ט־ע־י/ה |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל עשה דבר לא נכון.
- ”הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵד חוֹבָה; טָעוּ בַדָּבָר, שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין מַזְכִּירִין אוֹתָן.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ה, משנה ה)
- ”הוֹרוּ בֵית דִּין, וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ, וְחָזְרוּ בָהֶן, בֵּין שֶׁהֵבִיאוּ כַפָּרָתָן וּבֵין שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ כַפָּרָתָן, וְהָלַךְ וְעָשָׂה עַל פִּיהֶן, רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, סָפֵק.“ (משנה, מסכת הוריות – פרק א, משנה א)
גיזרון
[עריכה]במקרא השורש ט.ע.ה. מופיע פעם אחת בלבד הִטְעָה ונראה כחילוף מן תעה (-התעה) אלא שהשתרש בידול בין השורשים, אף כי קרובים הם במשמעותם.