מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
טלטלה
|
| הגייה* |
taltela
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ט־ל־ט־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּלָה
|
| נטיות |
ר׳ טַלְטֵלוֹת, טַלְטֵלַת־
|
- התנדנדות חזקה; זעזוע.
- ”הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ, טַלְטֵלָה גָּבֶר; וְעֹטְךָ, עָטֹה.“ (ישעיהו כב, פסוק יז)
- הנוסעים נבהלו מהטלטלה שעבר המטוס באויר.
- סערה רגשית.
- הוא חווה טלטלה גדולה לאחר פיטוריו.
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
| השורש טלטל
|
|
השורש ט-ל-ט-ל הוא שורש מגזרת המרובעים. זה שורש בגזירת פלפל מן השורש נ־ט־ל.
| ט-ל-ט-ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
טִלְטֵל
|
מְטַלְטֵל
|
יְטַלְטֵל
|
טַלְטֵל
|
לְטַלְטֵל
|
| פֻּעַל
|
טֻלְטַל
|
מְטֻלְטָל
|
יְטֻלְטַל
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
נִטַּלְטֵל
|
מִטַּלְטֵל
|
יִטַּלְטֵל
|
הִטַּלְטֵל
|
לְהִטַּלְטֵל
|
| |
|
