מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | טלטלה |
| הגייה* | taltela |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ט־ל־ט־ל |
| דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
| נטיות | ר׳ טַלְטֵלוֹת, טַלְטֵלַת־ |
- התנדנדות חזקה; זעזוע.
- ”הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ, טַלְטֵלָה גָּבֶר; וְעֹטְךָ, עָטֹה.“ (ישעיהו כב, פסוק יז)
- הנוסעים נבהלו מהטלטלה שעבר המטוס באויר.
- סערה רגשית.
- הוא חווה טלטלה גדולה לאחר פיטוריו.
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
| השורש טלטל |
|
השורש ט-ל-ט-ל הוא שורש מגזרת המרובעים. זה שורש בגזירת פלפל מן השורש נ־ט־ל.
| ט-ל-ט-ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
טִלְטֵל |
מְטַלְטֵל |
יְטַלְטֵל |
טַלְטֵל |
לְטַלְטֵל |
| פֻּעַל |
טֻלְטַל |
מְטֻלְטָל |
יְטֻלְטַל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
נִטַּלְטֵל |
מִטַּלְטֵל |
יִטַּלְטֵל |
הִטַּלְטֵל |
לְהִטַּלְטֵל |
|
|