חרן

חָרָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרן
הגייה*	charan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־ר־ר
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות

בתי כוורת בחרן

1. לשון המקרא עיר בדרום־מזרח טורקיה.

   • ”וַיִּהְיוּ יְמֵי־תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה; וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן.“ (בראשית יא, פסוק לב)
   • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.“ (בראשית כט, פסוק ד)

גיזרון

• מאכדית: ḫarrānu – אורח (גם בהשאלה), מסע, שיירה

תרגום

• אנגלית: Harran‏‏‏‏
• ארמנית: Խառան‏‏‏‏ (תעתיק: Xaṙan)
• טורקית: Harran‏‏‏‏
• יוונית: Κάρραι‏‏‏‏ (תעתיק: Kárrhai)

Ἑλληνόπολις‏‏‏‏ (תעתיק: Hellēnópolis)

• ערבית: حَرَّان‏‏‏‏ (תעתיק: חַרָּאן)

ראו גם

• אור־כשדים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חרן

מדריך טיולים בוויקימסע: חרן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרן