מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא ”וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ“ (שמואל ב׳ ד , פסוק ד ) ” אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל הָאָדָם כֹּזֵב“ (תהלים קטז , פסוק יא ) ” וְהִנֵּה כָל הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בהחפזם [בְּחָפְזָם] “ (מלכים ב׳ ז , פסוק טו ) לשון המקרא ” אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם“ (דברים כ , פסוק ג ) לשון ימי הביניים חמשה דברים מעכבין את התפילה..ודברים החופזים אותו. וכוונת הלב רמב"ם הל' תפי' פ"ד ה"א ”לֵיל חֲנִיָּה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ, / לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת , לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים“ (לֵיל חֲנָיָה נתן אלתרמן , בפרויקט בן יהודה )
מקראי. כנראה שיכול עיצורים מן פחז . משמעות 2. יש מפרשים במובאות הנ"ל גם לשון בריחה, וי"מ כמשתמע מההקשר לשון פחד.
עפ"ר השורש מבטא מהירות גבוהה או בריחה. בפסוק ”הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ“ (איוב מ , פסוק כג ) יש מפרשים לשון התקשות ומציינים (המדרשים ורש"י) לפסוק "יחפוז זנבו" לשון התקשות (לדעתם). ולמעשה כתוב ”יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז“ (איוב מ , פסוק יז ) . גם בשיטה זו קושרים אל פחז .
