מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא ”וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ“ (שמואל ב׳ ד , פסוק ד ) ” אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל הָאָדָם כֹּזֵב“ (תהלים קטז , פסוק יא ) ” וְהִנֵּה כָל הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בהחפזם [בְּחָפְזָם] “ (מלכים ב׳ ז , פסוק טו ) לשון המקרא ” אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם“ (דברים כ , פסוק ג ) לשון ימי הביניים חמשה דברים מעכבין את התפילה..ודברים החופזים אותו. וכוונת הלב רמב"ם הל' תפי' פ"ד ה"א ”לֵיל חֲנִיָּה, לֵיל זֶמֶר, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ, / לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת , לֵיל אֵד מִן הַדְּוָדִים“ (לֵיל חֲנָיָה נתן אלתרמן , בפרויקט בן יהודה ) מקראי. קרוב אל פחז . משמעות 2. יש מפרשים במובאות הנ"ל גם לשון בריחה, וי"מ כמשתמע מההקשר לשון פחד.
בערבית: "טֲפְאֲזֳזַ" משורש ف ز ز , במשמעות: "להיות בחוסר שקט" ,"תזזיתי ". עפ"ר השורש מבטא מהירות גבוהה או בריחה. בפסוק ”הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ“ (איוב מ , פסוק כג ) יש מפרשים לשון התקשות ומציינים (המדרשים ורש"י) לפסוק "יחפוז זנבו" לשון התקשות (לדעתם). ולמעשה כתוב ”יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז“ (איוב מ , פסוק יז ) . גם בשיטה זו קושרים אל פחז .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש ח־פ־ז
דרך תצורה
נטיות
שם פרטי ערבי .
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו . ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה .
