חלט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָלַט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלט
שורש וגזרה ח־ל־ט א, פ"ג.
בניין פָּעַל
  1. הביא לידי מצב קבוע, עשה שיהיה סופי ולא ניתן לשנוי, קבע קביעה סופית.
  2. נתן מאכל במים רותחים, או במשקה חריף מאוד, במטרה לעצור את אותו מהשפעות ושינויים.
    • ”אין לשין את המצה ברותחין מפני שהן חולטין ולא בפושרין מפני שמחמיצין אבל לשין אותה בצונן“ (תוספתא, מסכת פסחיםפרק ג, הלכה ה)
    • ”תנו רבנן, אלו דברים שאין באין לידי חימוץ: האפוי, והמבושל, וחלוט שחלטו ברותחין“ (בבלי, מסכת פסחיםדף לז, עמוד ב)
    • ”אין שורין את המורסן לתרנגולים, אבל חולטין (בבלי, מסכת פסחיםדף לט, עמוד ב)
    • הכבד שבשלה ולא הבהבה על האור ולא חלטה בחומץ או ברותחין הרי הקדרה כולה אסורה הכבד וכל שנתבשל עמה רמב"ם הל' מאכלות אסורות פרק ו
    • ובולל הסולת בשמן וחולטה ברותחין, ולש מכל חצי עשרון שש חלות, נמצאו שתים עשרה חלות רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פרק יג
  3. בהשאלה: נתן מאכל או כלי בנוזלים רותחים למטרת בישול מהיר או למטרת נקיון .
    • ”כלי בית הבד ושל גת העקל בזמן שהן של עץ מנגבן והן טהורין בזמן שהן של גמי מיישנן כל י"ב חודש או חולטן בחמים ר' יוסי אומר אם נתנן בשבולת הנהר דיו“ (משנה, מסכת טהרותפרק י, משנה ח)
    • חולטים את הירקות כעשר שניות במים הרותחים. (מתוך מתכון)
    • חלטתי את תערובת העלים למשקה טעים.

גיזרון[עריכה]

  • הפועל ואף השורש נמצא פעם אחת בתנ"ך: ”וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ וַיֹּאמְרוּ אָחִיךָ בֶן הֲדַד, וַיֹּאמֶר בֹּאוּ קָחֻהוּ.“ (מלכים א׳ כ, פסוק לג)) מובנה של המילה במקרא כמו המילה חִלֵּט כיום. השורש נמצא בארמית ולשון חז"ל פעמים כתרגום לשורש המקראי צ־מ־ת לדוגמה: צמיתות תרגום לחלוטין.
  • 3 פעולת הבישול מסוג זה נקראה חליטה על פי 2. תרגום יהונתן תתי אחתי ותחלוט לעיני תרתין חליטתא (תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת - שמואל ב' יג ו) משמעות המילה במקורה כמו הפועל חָלַט א כמפורט בחז"ל החליטה הייתה מונעת את הבצק מלתפוח או בשר מלהפריש את צירו וכדומה כלומר לשון סגירה וצמיתה.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

תרגום 3[עריכה]

ראו גם[עריכה]

חִלֵּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חילט
שורש וגזרה ח־ל־ט א, פ"ג.
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל[דרוש מקור], חוק ומשפט העביר לבעלות קבועה, על רכוש או כסף, למי שזכותו היתה מותנה, כאשר התקים התנאי, או כפיצוי כאשר צד אחר לא עמד בתנאי.
    • בית המשפט חילט את הערבות לאחר שהנאשם לא עמד בתנאי השחרור.

גיזרון[עריכה]

  • נמצא בחז"ל הנגזרת "חילוט" במשמעות קרובה

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:
השורש חלט א

השורש ח־ל־ט א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ל־ט א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָלַט חוֹלֵט יַחְלֹט חֲלֹט לַחְלֹט
נִפְעַל נֶחְלַט נֶחְלָט יֵחָלֵט הֵחָלֵט לְהֵחָלֵט
הִפְעִיל הֶחְלִיט מַחְלִיט יַחְלִיט הַחְלֵט לְהַחְלִיט
הֻפְעַל הֻחְלַט מֻחְלָט יֻחְלַט -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּט מְחַלֵּט יְחַלֵּט חַלֵּט לְחַלֵּט
פֻּעַל חֻלַּט מְחֻלָּט יְחֻלַּט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]