חלט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָלַט א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלט
שורש וגזרה ח־ל־ט א, פ"ג.
בניין פָּעַל
  1. לשון המקרא הביא לידי מצב קבוע, עשה שיהיה סופי ולא ניתן לשנוי, קבע קביעה סופית.
    • גאלו אחר מיד הקדש, הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל היה חלוט לו. (תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף לא, עמוד ב)

גיזרון[עריכה]

  • פעם אחת בתנ"ך: וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ וַיֹּאמְרוּ אָחִיךָ בֶן הֲדַד, וַיֹּאמֶר בֹּאוּ קָחֻהוּ. (מלכים א' כ לג)

תרגום[עריכה]


השורש חלט א

השורש ח־ל־ט א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ל־ט א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָלַט חוֹלֵט יַחְלֹט חֲלֹט לַחְלֹט
נִפְעַל נֶחְלַט נֶחְלָט יֵחָלֵט הֵחָלֵט לְהֵחָלֵט
הִפְעִיל הֶחְלִיט מַחְלִיט יַחְלִיט הַחְלֵט לְהַחְלִיט
הֻפְעַל הֻחְלַט מֻחְלָט יֻחְלַט -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּט מְחַלֵּט יְחַלֵּט חַלֵּט לְחַלֵּט
פֻּעַל חֻלַּט מְחֻלָּט יְחֻלַּט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-


ראו גם[עריכה]

חִלֵּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חילט
שורש וגזרה ח־ל־ט א, פ"ג.
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל, חוק ומשפט העביר לבעלות קבועה, על רכוש או כסף, למי שזכותו היתה מותנה, כאשר התקים התנאי, או כפיצוי כאשר צד אחר לא עמד בתנאי.
    • בית המשפט חילט את הערבות לאחר שהנאשם לא עמד בתנאי השחרור.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית:


השורש חלט א

השורש ח־ל־ט א הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ל־ט א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חָלַט חוֹלֵט יַחְלֹט חֲלֹט לַחְלֹט
נִפְעַל נֶחְלַט נֶחְלָט יֵחָלֵט הֵחָלֵט לְהֵחָלֵט
הִפְעִיל הֶחְלִיט מַחְלִיט יַחְלִיט הַחְלֵט לְהַחְלִיט
הֻפְעַל הֻחְלַט מֻחְלָט יֻחְלַט -אין- -אין-
פִּעֵל חִלֵּט מְחַלֵּט יְחַלֵּט חַלֵּט לְחַלֵּט
פֻּעַל חֻלַּט מְחֻלָּט יְחֻלַּט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-


ראו גם[עריכה]

חָלַט ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חלט
שורש וגזרה ח־ל־ט ב, פ"ג.
בניין פָּעַל
  1. לשון חז"ל הכין מאכל או משקה במים רותחים; בישול קצר במים רותחים.
    • חולטים את הירקות כעשר שניות במים הרותחים. (מתוך מתכון)
    • חלטתי את תערובת העלים למשקה טעים.

גיזרון[עריכה]

  • מארמית. במקורות הכוונה להכנת מאכלי בצק: תרגום יהונתן תתי אחתי ותחלוט לעיני תרתין חליטתא (תָּבוֹא נָא תָּמָר אֲחֹתִי וּתְלַבֵּב לְעֵינַי שְׁתֵּי לְבִבוֹת - שמואל ב' יג ו)

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]