חובב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוֹבֵב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חובב
הגייה* khovev
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ב־ב
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ חוֹבֶבֶת, ר׳ חוֹבְבִים, נ"ר חוֹבְבוֹת
  1. בעל חיבה או משיכה לדבר כלשהו.
    • מורתי חובבת את השפה העברית, על שלל חוקיה ודקדוקיה.
    • ליאור חובב טבע, ועל־כן מקפיד בכל שבת לצאת לטיול.
  2. עוסק להנאתו הפרטית, בידיעה שהינו בעל ידע או יכולת חלקיים בלבד בתחום.
    • דודי הוא בנאי חובב, בזמנו הפנוי הוא בונה דברים להנאתו.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא: "אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ" (דברים לג, פסוק ג).
  • המילה הופיעה במילון מונחי ההתעמלות, תרצ"ז (1937).[סמ׳ 1]

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

2[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]