חברותא
חַבְרוּתָא (וגם: חַבְרוּתָה)
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חברותא |
| הגייה* | khavruta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטְלוּת חברה + ־וּת |
| נטיות | ר׳ חַבְרוּתוֹת |
- [ארמית] חברות.
- ”אמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא“ (בבלי, מסכת תענית – דף כג, עמוד א)
- [סלנג ישיבות] כינוי לבן זוג בעיקר ללימוד בצותא.
- החברותא שלי לא הגיע היום ללמוד איתי.
גיזרון
[עריכה]- חיתית: בהגיית חֻבֻּרתֲנ-אֻרִי ḫuburtanuri - בתרבות החיתית שימש בהוראת תואר-כבוד . אכדית: בהגיית חוּבּורתו ḫuburtu בהוראת פקיד משפטי בכיר [1].
- המילה מצויה בטקסטים ארמיים כגון בתלמוד בבלי. השורש הוא ח-ב-ר וכמשמעותה של המילה חברות (הגדרה 1) או חבר (הגדרה 2) בעברית.
צירופים
[עריכה]- או חברותא או מיתותא (1)
- בחברותא (2)
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]- בידוד (1-2)
ראו גם
[עריכה]סמוכין
[עריכה]- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 379: ḫbrtnr