צותא

צַוְתָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צוותא
הגייה*	tsavta
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	צ־ו־ת
דרך תצורה
נטיות

1. לשון חז"ל חיבור של כמה יחידים, המצאותם יחדיו או פעילותם במשותף.

   • את התרופה למחלה פיתחו בצוותא שני החוקרים.
   • כל כך נעים היה לשבת בצוותא ולשיר עם כל החברה בכמה קולות.

2. בצוותא: יחד, בקבוצה.

גיזרון

• מארמית: ”כגון שעירב עליו אביו לצפון, ואמו לדרום. דאפילו בר שש נמי, בצוותא דאמיה ניחא ליה“ (בבלי, מסכת עירובין – דף פב, עמוד ב) שאפילו בן שש גם כן בקרבת אמו נוח לו.
• אכדית: בהגיית צוּבֻּתי ṣubûti בהוראת מיזם-עסקי

מובאות נוספות

• • ”(תלמיד קטן) דקארי קארי ודלא קארי להוי צוותא לחבריה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף כא, עמוד א) זה שקורא-קורא, וזה שלא קורא יהא הצוות לחברו.
  • ”מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה, ומר סבר צוותא דאשתו עדיפא ליה“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף ז, עמוד ב) חברות של העולם עדיפה לו או חברות של אשתו עדיפה לו.

נגזרות

• צותאות

ניגודים

• בדידות

תרגום

• אנגלית: team‏, crew‏‏‏‏

ראו גם

• חברותא
• צות
• צבא