שיחה:זבורית

לא ידעתי מה לעשות עם שתי מילים שנכתבות בכתיב חסר באותו אופן, אבל ההגיה שלהן שונה לגמרי. מצטער על הפתרון הגרוע.

מה לגבי צוללות?

איני בטוח, אך נדמה לי שהמונח זבורית יכול גם להתייחס למי ים שצוללת שואבת לתוך מיכלים בגוף הצוללת על מנת לווסת את ציפתה. זה אנלוגי לשימוש בכדורים פורחים כמובן. האם מישהו שמבין בצוללות (ובעברית) יכול להאיר את עינינו בעניין? תודה, דן.

זבורית מאיפה?

ההסתמכות על מקור תלמודי מפוקפקת. רק במקום אחד בתלמוד זיבורית במובן שאינו קרקע עדית:
מקואות י א: הטבילו כדרכו בלא זיבורית, עד שיטנו על צידו.
וברוב המהדורות דוקא ביוד, כלומר אין סיבה לקרוא ז שואית. סביר ביותר שאין זה אלא שיבוש של מלה אחרת. בכל אופן המפרשים אינם מפרשים זאת כמשקולת אלא כחלק מהכלי
ברטנורא: בלא הזיבורית - שלא הטביל בית ידו או דבר נוסף שיש בכלי באחת מקצותיו. ולהכי קרו ליה זבורית, שאינו עיקרו של כלי. ואין המים באין בהן עד שיטנו על צדו.
וכך גם בשולחן ערוך. לא מצאתי פרשנות שמדובר בנטל, אולי זה חדש על פי ההשואה למלה הערבית.
איתן פ 09:22, 10 ביולי 2011 (IDT)

אכן, אפשר שההסתמכות על מקואות י א מסופקת; א' אבן שושן, המילון החדש, מפרש - "נֵטֶל" על יסוד saburra בלטינית, משווה למלה בערבית ומצטט את המקור התלמודי. יעקב לוי, אוצר לשון התלמודים והמדרשים, 1924: זִבּוּרִית - Henkel, Griff = ידית, ומצטט את מקואות י א; מביא גם את דעת ראב"ד כי זהו שיבוש של "זרבובית". יסטרוב מתרגם saucer - תחתית רחבה של כלי, וגם מביא את דעת ראב"ד. הפירוש המודרני, מכל מקום, הוא נטל, אך מדובר ככל שאני מבין בנטל מוצק (חול, אבנים, חצץ, מטילי מתכת) ולא ב"מי זבורית". שמחה 14:27, 10 ביולי 2011 (IDT)

יהודה גרזובסקי, מלון שמושי לשפה העברית, תרצ"ח: "זָבוֹרִית (בקמץ)* (= מילה לא מקראית שבמשנה ובגמרא ובמדרשי ההלכה והאגדה), נטל, משא שנותנים בספינה להחזיקה במעמד זקוף שלא תטה הצדה, וכן משא שנותנים בכלי שלא יצוף על פני המים." שמחה 14:57, 10 ביולי 2011 (IDT)