התבשם

הִתְבַּשֵּׂם

פיזר על גופו נוזל או משחה המפיצים ריח נעים.
- ”וּמִפְּנֵי מָה הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְהִתְבַּשֵֹּׂם וְאֵין הָאִישׁ צָרִיךְ לְהִתְבַּשֵֹּׂם, אָמַר לָהֶם אָדָם נִבְרָא מֵאֲדָמָה וְהָאֲדָמָה אֵינָהּ מַסְרַחַת לְעוֹלָם, וְחַוָּה נִבְרֵאת מֵעֶצֶם, מָשָׁל אִם תַּנִּיחַ בָּשָׂר שְׁלשָׁה יָמִים בְּלֹא מֶלַח מִיָּד הוּא מַסְרִיחַ.“ (בראשית רבה, פרשה יז, סימן ח)
שתה לשוכרה.
- ”אָמַר לוֹ תֵּן לִי בָּשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן וּמִינֵי אַרְגַּסְטֵירִין, אָכַל וְשָׁתָה וְנִתְבַּסֵּם וּבָא לָצֵאת“ (קהלת רבה, פרשה יא, סימן א)
- ”רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר נָתַן דַּעְתּוֹ לְהִתְגַּיֵּר; מָחֲלַת, שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו; בָּשְׂמַת, שֶׁנִּתְבַּסְמָה דַּעְתּוֹ עָלָיו.“ (בראשית רבה, פרשה סז, סימן יג)