מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- מצב בו אדם מרגיש אפס, חסר כל חשיבות.
| השורש בטל |
|---|
|
השורש ב־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| ב־ט־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּטַל |
בָּטֵל |
יִבְטוֹל |
בְּטוֹל |
לִבְטוֹל |
| נִפְעַל |
נִבְטַל |
נִבְטָל |
יִבָּטֵל |
הִבָּטֵל |
לְהִבָּטֵל |
| הִפְעִיל |
הִבְטִיל |
מַבְטִיל |
יַבְטִיל |
הַבְטֵל |
לְהַבְטִיל |
| הֻפְעַל |
הֻבְטַל |
מֻבְטָל |
יֻבְטָל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בִּטֵּל |
מְבַטֵּל |
יְבַטֵּל |
בַּטֵּל |
לְבַטֵּל |
| פֻּעַל |
בֻּטַּל |
מְבֻטָּל |
יְבֻטָּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְבַּטֵּל |
מִתְבַּטֵּל |
יִתְבַּטֵּל |
הִתְבַּטֵּל |
לְהִתְבַּטֵּל |
|
|
ערך בוויקיפדיה: התבטלות