מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- מצב בו אדם מרגיש אפס, חסר כל חשיבות.
| השורש בטל
|
|
השורש ב־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| ב־ט־ל
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
בָּטַל
|
בָּטֵל
|
יִבְטוֹל
|
בְּטוֹל
|
לִבְטוֹל
|
| נִפְעַל
|
נִבְטַל
|
נִבְטָל
|
יִבָּטֵל
|
הִבָּטֵל
|
לְהִבָּטֵל
|
| הִפְעִיל
|
הִבְטִיל
|
מַבְטִיל
|
יַבְטִיל
|
הַבְטֵל
|
לְהַבְטִיל
|
| הֻפְעַל
|
הֻבְטַל
|
מֻבְטָל
|
יֻבְטָל
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
בִּטֵּל
|
מְבַטֵּל
|
יְבַטֵּל
|
בַּטֵּל
|
לְבַטֵּל
|
| פֻּעַל
|
בֻּטַּל
|
מְבֻטָּל
|
יְבֻטָּל
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְבַּטֵּל
|
מִתְבַּטֵּל
|
יִתְבַּטֵּל
|
הִתְבַּטֵּל
|
לְהִתְבַּטֵּל
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: התבטלות