הצליף
הִצְלִיף
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | צ־ל־ף |
| בניין | |
- (יש לשכתב פירוש זה): הכה בשוט ודומה לו
- ”ולא היה מתכון...אלא כמצליף“ (משנה, מסכת יומא – פרק ה, משנה ג)
גיזרון
[עריכה]- נדיר בלשון חז"ל נראה שעיקר משמעות המילה היא על התנועה לא על תכליתה. מילה נדירה ושורשה אינו ברור.
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י: 1.[1] כשליח ב"ד המכה ברצועה זו למטה מזו שאינו מכה במקום אחד 2. ולשון מצליף לא נודע לי ( יומא טו ע"א)
- ערוך: מארמית ”יודע כמביא למעלה“ (תהלים עד, פסוק ה) תרגומו[2]יצליף בקורנסא היאך גבר דמרים ידוהי - יצליף בקרנס כאדם שמרים ידו
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]- צָלַף (גזירה לאחור)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: word