הסית

אין לבלבל ערך זה עם הערך הסיט.

הִסִּית (גם: הֵסִית)

דִּבֶּר אֶל פְּלוֹנִי וְשִׁכְנְעוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר נָלוֹז וָרַע.
- ” כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ [...] בַּסֵּתֶר לֵאמֹר: נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים...“ (דברים יג, פסוק ז)
- ”...וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם; וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַיהוָה עֲזָרוֹ, וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק לא)
- ”וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת...“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק טו)
- ”עבד שֶׁמַּסִּיתִין עליו רַבּוֹ וְנִסַּת- תַּקָּנָה יש לו“ (בבלי, מסכת חגיגה – דף ה, עמוד א)
- ”יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי יוֹצֵא לְהִסָּקֵל עַל שֶׁכִּשֵּׁף וְהִסִּית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף ו, עמוד א)
לשון המקרא סַבּוֹ בְּאַשְׁלָיוֹת, דִּבֶּר פּתּוּי לַשָּׁוְא.
- ”פֶּן-יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, יְהוָה יַצִּילֵנוּ...“ (ישעיהו לו, פסוק יח)

מקור הפועל במקרא.

השורש ס־ו־ת הוא שורש הנוטה בבניין נפעל לפי גזרת חפ"נ, יתר הבניינים ניטים לפי גזרת נע"ו/י.

בבניין הפעיל השורש סו"ת ניטה גם על דרך חסרי פ"נ, דוגמת הִסִּית, מַסִּיתָה, אַסִּית וכולי.