שדל

שִׁדֵּל

עברית חדשה הרבה בדברים, עודד והדריך, וכיוון רצונו של אחר למעשה.
- אבל יוסף כשהיה עבד ירא את ה' כשהיתה אדונתו משדלתו והוא אומר לה ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים תנחומא נשא סימן כח (ורשא)
- גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו, לפי שהיא משדלתו בדברים, לפיכך הקדים את האב לאם בכיבוד מכילתא דר' ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ח
- דסבר בעל שישדלנה בדברים בעודה קטנה אבל חרשת אי אפשר לקבוע לה זמן ומי יוכל לשדלה בדברים כל ימיה שלא תמאן ריטב"א חידושים ליבמות קי"ב

הפועל נמצא בכתבי חז"ל המאוחרים מעט ובעיקר בלשון ימי הביניים השורש בבניין כבד נפוץ בלשון חז"ל מארמית השתדל (אשתדלא).