הסיג גבול

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִסִּיג גְּבוּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסיג גבול
הגייה* hisig gvul
חלק דיבר פועל
מין
שורש ס־ו־ג; ג־ב־ל
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. לשון המקרא העביר את הגדר המשמשת לגבול בין שטחים אל תוך שטח חברו וגזל משטחו.
    • ”לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשֹׁנִים בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים יט, פסוק יד)
    • ”אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן.“ (דברים כז, פסוק יז)
    • ”אַל-תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל-תָּבֹא.“ (משלי כג, פסוק י)
  2. בהשאלה: נכנס לתוך רשות חברו (שטח פרטי) ללא הסכמתו; שהתנחל באדמה שאינה שלו.

גיזרון[עריכה]

  • מהמקרא

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

הפועל הסיג במקרא משמעו דחיה לאחור כמו בפועל נסוג. אין לבלבל עם השיג אך במקרא ישנו פעם אחת ”גְּבֻלוֹת יַשִּׂיגוּ עֵדֶר גָּזְלוּ וַיִּרְעוּ“ (איוב כד, פסוק ב)

ראו גם[עריכה]